ז' אלול תש"ף
                                                                                                  2020 אוגוסט 27
לכבוד
הסגל האקדמי
כאן

שלום רב,
                                 הנדון: ניסוח בלשון שוויונית מגדרית
מחקרים רבים בשנים האחרונות הראו כי שימוש בלשון זכר פוגע בביצועים ובהישגים הלימודיים והאקדמיים של נשים. נמצא כי שימוש בלשון שיוונית מגדרית מעלה את המוטיבציה ומשפרת משמעותית את תוצאות המבחנים בקרב נשים ואיננה פוגעת בהישגי הסטודנטים (גברים) הנבחנים. כך עולה, למשל, ממחקר חדש שערכו ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל אביב וד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, המסבירות את התופעה כתת מודע אינטואיטיבי, דהיינו, השפעה של סטראוטיפים מגדריים הנתפסים כשלילים על ביצועי הנשים.
לאחרונה אף פורסם מדריך מקיף בנושא השפעתן של הטיות לשוניות על מעמדן של נשים הכולל גם עצות מעשיות לנושא כתיבה לא ממוגדרת (ראו: דפנה אייזנרייך, לכתוב לכולםן: המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית 2020.)
בעקבות הידע המצטבר בתחום נבקש להדגיש את החשיבות ואת תשומת הלב שיש לתת לאופן הפניה ככלי להשיא את השגי הנשים באקדמיה ובכלל. כפי שהמחקר מלמד, נשים עשויות להרוויח משינוי לשון הבחינות בעוד גברים לא יושפעו לרעה. בנוסף, מדובר במהלך שעלותו מינימלית ותועלתו מוכחת.
מכל הסיבות הללו אנו פונים במכתב זה לחברות ולחברי הסגל בבקשה להקפיד על שפה שוויונית מגדרית, בפרט בכתיבת בחינות, תרגילים ומטלות. כמו כן מומלץ להקפיד על גיוון ושוויון מגדרי בקרב הדמויות המופיעות במטלות השונות – במינן, תיאורן, תפקידיהן וכדומה.
למען הבהירות, להלן מספר הצעות לכתיבה שוויונית-מגדרית:
1) שפה לא מגדרית (למשל: עליך לציין 4 סיבות…)
2) שמות פועל ושמות פעולה (למשל: יש להשיב על…; הכתיבה בעיפרון בלבד)
3) לשון זכר רבים(למשל: נמקו …)
4) שימוש בלשון כפולה (גם זכר וגם נקבה) כל עוד זה לא מכביד על הטקסט (למשל: סטודנטים וסטודנטיות)

בברכה,
פרופ' גוסטבו מש פרופ' לאה ויטנברג
רקטור יועצת נשיא ורקטור להוגנות מגדרית