לומדה להפחתת מטען מגדרי

לומדה להפחתת מטען מגדרי

המערך פיתח לומדה לומדה חדשנית להנחלת כתיבה מופחתת מטען מגדרי בעברית, בשיתוף עם חברת Improve-It ומר רביב נאוה. הלומדה, מעניקה ידע תיאורטי לצד אפשרות להתנסות אינטראקטיבית משמעותית בכתיבה נטולת מטען מגדרי.

כתיבה מופחתת מטען מגדרי

מאת פרופ' שולמית אלמוג ועו"ד רינה פיקל

לשפה השפעה חשובה על עיצובו של העתיד. חלק מהמסע לעבר הוגנות מגדרית, מחייב בחירות לשוניות וניסוחים לשוניים מקדמי שוויון.

השפה מייצגת בכל חברה את ליבת התרבות הנוהגת באותה חברה, ומשמשת כאמצעי עיקרי לצורך הנחלתה. לשון קובעת ומקבעת מיקומים. המסר שהיא מייצגת משדר מי במרכז ההוויה האנושית ומי בשוליה, מי הרגיל ומי "האחרת", מהי הנורמה ומי  יוצאת-הדופן. השפה היא מכשיר בעל כוח עצום לצורך כינונה והנחלתה של תודעה קולקטיבית.

העברית אינה מצהירה באופן גלוי ומפורש על חוסר שוויון בין גברים ונשים, אולם אינסוף הצהרות זעירות, מרומזות ועקיפות, עולות ללא הרף מכל שימוש ניטרלי כביכול בסיווגים ובהבחנות בין גברים לנשים שהשפה כופה עלינו. בכך, השפה העברית מסייעת ליצירת תמונת-עולם כוללת שיש בה חשיבות מרכזית להידרשות מתמדת להבחנה בין גברים ונשים, ובה בעת הדגם הגברי משמש מודל ומסמן ראשי.

שפות שונות נבדלות זו מזו במידת הדגש שהן שמות בהבחנה בין המינים. השפה עברית נחשבת לבעלת מטען מגדרי כבד במיוחד. בעברית השימוש בשמות-העצם, בשמות-הגוף ובפעלים מחייב סימון מינני.

דוברות ודוברים של השפה העברית נדרשים להבחנה בין זכר לנקבה באופן אינטנסיבי ביותר, וברוב המקרים אין הכרח בהבחנה זו לצורך הבנת הנאמר. נוסף על כך, על-פי הכללים הנוהגים בשפה העברית, לשון זכר משמשת מסמן ראשי, המתייחס גם למסומן הנשי. אחת הדוּגמות הידועות היא הכלל הלשוני המחייב התייחסות בלשון זכר לקבוצה של נשים מרגע שהצטרף אליה גבר אחד. אי-הנוחות החברתית המלווה הן את יישום הכללים והן את הפרתם הולכת וגוברת.

השדה הלשוני הוא כיום בבחינת מלכודת החוסמת נשים וגברים מלפתח תפיסה שוויונית. מלכודת זאת מעמידה מכשול מוחשי לא רק בתחום התעסוקה, אלא בכל תחום-חיים אחר. על-כן מצע שוויוני חייב לגעת בנושא הלשוני. אשה החיה במרחב לשוני שבו גבר הוא הדגם ל"אדם מלא", שהדגם הנשי ניגזר ממנו, תתקשה לפתח זהות עצמית ברורה ומובהקת. זו אשה המתחילה את דרכה בעולם מתוך חלל שהינו בלתי-שוויוני מלכתחילה. בהכרח, סיכוייה להשגת שוויון מצטמצמים. למעשה, גם הגברים לכודים במלכודת הלשונית, המקשה אף עליהם לפתח שינויי תודעה המובילים לשוויון. 

המערך להוגנות מגדרית שם לעצמו כמטרה לשנות את הנוף הלשוני באוניברסיטת חיפה. נפעל לוודא כי כל הטפסים, השלטים, אתרי האינטרנט וכל הטקסטים הרלוונטים באוניברסיטת חיפה מנוסחים בשפה מופחתת מטען מגדרי ככל האפשר. מדובר במשימה מורכבת ומתמשכת, ונשמח להירתמות וסיוע של כלל חברות וחברי קהילת האוניברסיטה להגשמתה.

הידעת?!

תארים אקדמיים אינם בלשון זכר בלבד, כך לדברי  תמר קציר מהאקדמיה ללשון עברית:
השימוש במונחים "בוגרת" ומוסמכת" מותר ואף מומלץ. לפי החלטת האקדמיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כל שכן לצורות בינוני כגון בוגר ומוסמך. יצוין כי אפשר ומומלץ להשתמש גם בצורות הנקבה של התארים "פרופסור" "ו"דוקטור" (פרופסורית, דוקטורית) כאשר התואר אינו צמוד לשם האדם הנושא אותו ("היא דוקטורית לבלשנות", "היא מונתה באחרונה לפרופסורית" וכיו"ב). 

וראו גם באתר האקדמיה.